אוננות. זו מילה שיכולה לגרום לך להתכווץ או לעורר את העניין שלך. זה נושא שכבר מזמן אפוף טאבו ובושה, אבל הוא גם חלק טבעי ונורמלי מהמיניות האנושית. למרות אופייה השנוי במחלוקת, אוננות היא פרקטיקה נפוצה, כאשר מחקרים מראים כי לפחות 80% מהגברים ו -50% מהנשים עסקו בה בשלב כלשהו בחייהם. אז למה אוננות היא עדיין נושא שרבים מרגישים לא בנוח לדון בו בפתיחות ובכנות?
ראשית, בואו נגדיר למה אנחנו מתכוונים באוננות. במילים פשוטות, זוהי פעולה של גירוי עצמי להנאה מינית. זה יכול לכלול מגע, שפשוף, או גירוי איברי המין שלך עם הידיים, האצבעות, או צעצועי מין. עבור רבים, אוננות היא חוויה פרטית ואישית, ותדירותה ושיטותיה יכולות להשתנות מאוד מאדם לאדם.
הטאבו סביב אוננות מתוארך למאות שנים, כאשר אמונות דתיות ותרבותיות לעתים קרובות רואות בה חטא, מלוכלך או לא מוסרי. סטיגמה שלילית זו המשיכה לחלחל לחברה המודרנית, שבה דיונים על אוננות נתקלים לעתים קרובות במבוכה או בלחישות שקטות. חוסר זה של דיאלוג פתוח הוביל מיתוסים רבים ואי הבנות על אוננות, גורם לאנשים להרגיש בושה ואשמה על כך שהם מתמכרים אליו.
עם זאת, האמת היא כי אוננות היא חלק נורמלי ובריא לחלוטין של המיניות האנושית. זוהי דרך עבור אנשים לחקור את הגוף שלהם ולגלות מה מרגיש להם טוב. זה יכול גם לספק הפגת מתחים, לשפר את השינה, להגביר את ההערכה העצמית, ואפילו לשפר את ההנאה המינית עם בן זוג. למעשה, מטפלים מיניים רבים ממליצים על אוננות כדרך לשיפור התפקוד המיני והתקשורת עם בני זוג.
יתר על כן, אוננות יכולה להיות גם יתרונות בריאותיים פיזיים. עבור גברים, זה יכול לעזור לשפר את בריאות הערמונית על ידי שטיפת רעלים וחיידקים שיכולים לגרום לזיהום. עבור נשים, זה יכול לחזק את שרירי רצפת האגן, להפחית את הסיכון של בריחת שתן ולשפר את שביעות הרצון המינית. הוא יכול גם לפעול כמשכך כאבים טבעי על-ידי שחרור הורמוני הרגשה טובה כמו אוקסיטוצין ואנדורפינים.
למרות יתרונות אלה, אנשים רבים עדיין נאבקים עם רגשות בושה ואשמה סביב אוננות. זה יכול להיות נכון במיוחד עבור אנשים שגדלו בבתים קפדניים או דתיים, שם דיונים על מין והנאה היו מיואשים. חשוב להכיר בכך שרגשות שליליים אלה אינם נדירים וכי אין כל פסול בפעילות מינית בהסכמה וסולו.
אז למה עדיין קשה לחלק לקבל אוננות כמנהג בריא ונורמלי? סיבה אחת יכולה להיות המוסר הכפול המגדרי הסובב אותו. בעוד גברים זוכים לעתים קרובות לשבחים ומעודדים לחקור את המיניות שלהם ולעסוק באוננות, נשים נתונות לעתים קרובות ליותר שיפוטיות ובושה על אותה התנהגות. מוסר כפול זה לא רק שאינו הוגן, אלא יכול גם לתרום לרגשות שליליים ולעמדות כלפי אוננות כלפי נשים.
סיבה נוספת יכולה להיות היעדר חינוך מיני מדויק ומקיף. בתי ספר או הורים רבים נמנעים לחלוטין מנושא האוננות, ומשאירים אנשים לאסוף מידע ממקורות לא אמינים כגון פורנוגרפיה. זה יכול להוביל לדעות מעוותות על אוננות וציפיות לא מציאותיות לגבי מה נחשב התנהגות מינית "נורמלית" או "טובה".
כדי לשבור את הסטיגמה סביב אוננות, אנחנו צריכים להתחיל לנהל שיחות פתוחות וכנות יותר על זה. הורים צריכים לכלול דיונים על אוננות בשיחות החינוך המיני שלהם עם ילדיהם, ובתי הספר צריכים לספק מידע מדויק ומותאם גיל על זה. אנחנו גם צריכים לתמוך באנשים להרגיש בנוח ובטוח לחקור את המיניות שלהם, חופשי מהבושה והאשמה הקשורות לעתים קרובות לאוננות.
הגיע הזמן לנסח מחדש את הדרך בה אנו חושבים ומדברים על אוננות. זה לא משהו להתבייש בו, אלא חלק בריא ונורמלי מהמיניות שלנו. הגיע הזמן שנשחרר את האמונות המיושנות והסטיגמה השלילית סביבו ונאמץ את האוננות כהיבט טבעי ומהנה של המיניות האנושית. אז בואו נתחיל לדבר על זה, בלי שיפוט או בושה, ונעצים אנשים לאמץ את זכותם שלהם להנאה.
